טירוףגוף

בסט צילום זה, החלטתי שאני רוצה פריים אחד בו אני אראה את שני הצדדים של המצב כאשר אנו רודפים אחרי מודל יופי מסוים. צד ראשון, בו אנו עוטים מסכה, מכסים את גופנו/ פנינו כדי להיראות אחרת. מנגד, צד שני, כשאנו עוברים ניתוחים פלסטיים, שמים איפור וכו' אנו גם מרגישים יפים יותר, זוהרים יותר ודווקא רוצים לחשוף את הצד הזה לעולם. היות וזה המצב אותו אני מתארת, החלטתי לשלב בפריים אחד את שני הצדדים המנוגדים וההפוכים זה לזה. לכן, בסט זה ברצוני לצלם דמות, שחצי פנים שלה מוסתרות באובייקט מסוים, היסמלו את עטיית המסכות והסתרת גופנו האמיתי וחצי הפנים האחר מלא בנצנצים והעין של הדמות אינה נראית עין אנושית. השימוש בנצנצים הוא מכוון משום שהנצנצים בפריים מסמלים את הזוהר היופי ואפילו כמו משהו קסום שאנו מרגישים לאחר טיפול מסוים, שינוי בפנים. נצנצים זה דבר בולט, בכל מקום, הם הרי מנצנצים, כלומר הכוונה כעת היא דווקא מנוגדת מהמסכה, הכוונה היא שאנו רוצים לחשוף כמה שיותר לכולם את השינוי שעשינו בגאווה. מתקיים ניגוד מוחלט בין שני חצאי הפנים. על מנת לבלבל את הצופה, העין של הדמות דומה מזכירה חייזר, עצם לא מוכר. הסיבה לכך היא שדעתי האישית היא שכתוצאה מרדיפה לאידיאל יופי הופכת את כולנו למשהו לא אנושי, מוציאה מאיתנו את הקיצון עד כדי כך שכבר לא נידמה למה שהיינו בהתחלה. לכן, כשיצרתי את העין הזו, כוונתי הייתה לשקף את דעתי על המצב, ולהראות שאם נמשיך לרדוף אחרי זה, אנחנו נשנה את הגוף שלנו ונהפוך להיות כמו חייזרים, דבר לא מזוהה. כמובן שזהו מצב קיצוני.