טירוףגוף
יום צילום שני
אני מתכננת לצלם בסט אישה, מאופרת באופן מוגזם וקיצוני. אני הולכת לשים מעל פניה ניילון, שתהווה את המסכה שלה. הניילון מבטא את רצונה להסתיר את פניה הטבעיות, את האיפור, בבד בבד שהיא רוצה לחשוף לעולם את היופי שלה כתוצאה מהאיפור. אצלם אותה בבית אך בתאורה מלאכותית. העדפה לשעת הלילה על מנת שאוכל לשלוט על האור באופן מדויק. אשתמש בתאורה ישירה על המצולמת, המזכירה את התאורה של הבחורה כאשר היא מתאפרת. אני צריכה להקפיד בסט זה שהמצולמת תהיה נקייה מ"רעשי רקע" ללא טבעות, שרשראות וכו'... זאת מנת להדגיש דווקא את העור הטבעי שלנו כבני אדם, בלי "קישוטים" שונים. בנוסף צריך להקפיד שייראו את האיפור על פניה, וכן, עדיפות לכך שעיניה יישירו מבט למצלמה, על מנת ליצור הזדהות של הצופה עם המצולמת. אני צריכה לארגן איפור מסוים, אודמים בצבעים ועפרונות כמובן בנוסף לניילון השקוף.
אחת המסקנות העיקריות שהבנתי, היא שלא קל לצלם את הדמות עם הניילון בצורה מפוקסת וגם עטיפת הראש בניילון מסתמן כמעשה מסוכן שמקשה על הנשימה של הדוגמנית. מכאן, העניין מקשה על הצילומים ומחייב אותי בתור הצלמת לעשות המון עצירות כדי לא לסכן את הדוגמנית. לכן, את הפריים הנ"ל צילמתי במספר סטים. לראשונה צילמתי את דוגמנית אך הדבר לא צלח משום שהיא התקשתה לנשום ושקית הניילון הייתה לא טובה. בפעם השנייה שצילמתי את עצמי בביתי עם תאורה חיצונית וניילון מסוג שונה אך התקשתי ליצור תנוחה נכונה שתתאים לי להעביר את המסר. בסט השלישי צילמתי שוב בביתי את עצמי והפעם הצטלמתי עם ניילון מאוור יותר מה שפחות הקשה לי על הנשימה אך עם זאת, הניילון המאוורר לא העביר את תחושת חוסר האונים והפחד שרציתי ליצור בצילום. לאחר מכן, החלטתי לצלם את עצמי עם ניילון צמוד עד כדי כך שחששתי לסכן את נשימתי. כמו כן, היות וכשעטיתי את מסיכת הניילון, לא ראיתי את נתוני הפריים הייתי צריכה לכוון את המצלמה מלפני בכל פעם מחדש. סט הצילום היה מאוד מאתגר ובסופו החלטתי ליצור אווירת פחד ואימה בפריים עם האיפור המוגזם.
עם זאת, הפריים מעביר את המסר בצורה ברורה שזה יתרון מובהק. אשמור על הגוף הנקי, כלומר על כך שהמצולמת ללא תכשיטים. הייתי מרוצה מהתאורה הישירה על הדמות שמחמיאה לדמות.